איך לצייר אידיאה
אוצרת: דניאלה טלמור
תערוכה: תאי הצצה אומנות בתהליך
בית האמנים על שם יוסף זריצקי
העבודה מטפלת בדימוי האיקוני של מרפסת מקבוצת דגניה, דימוי מוכר מראשית ימי ההתיישבות העובדת וסמל לפסגת חיי השיתופיות בקיבוצים. המרפסת השיתופית שנבנתה ביציאה מן החדרים הפרטיים בבתי הקיבוץ, ננגסה ברבות השנים שוב ושוב על ידי בודדים (בהתחלה ביוזמות עצמאיות, ובהמשך בהסכמה ממסדית), עד שחולקה, נתחמה ולעתים אף בוטלה מתוך כניעה לצורך האנושי בפרטיות ובהגדרת מרחב המגורים. תחילת "הפרטה" זו נעשתה באמצעות הסטת הארון אשר עמד במרפסת, כך שיהווה חוצץ בין השכנים החולקים אותה וייצור מעין מבואה פרטית. העבודה מתמקדת ברגע בו הצורך האנושי אינו עולה בקנה אחד עם האידאה.
מרפסת העץ, אשר בנויה מהריסות בתים מתקופת ראשית ההתיישבות, מתחקה אחר מאפייני המרפסות בקיבוצים בתקופה זו והוקפאה במצב של קריסה חלקית, על ספו של תהליך ההרס הבלתי נמנע. צדה האחד עדיין נאחז בקיר, ואילו צדה השני נשען על ארון רעוע העשוי מקרטון, המייצג את הפרט על חולשתו אשר בלעדיו האידאה תכרע תחתיה.
העבודה עוסקת ביחסי התלות בין הרעיון הנשגב לבין הפרט המקיים או מפורר אותו ויחסי הכוחות אשר מתהפכים בינהם בתקופה זו.
